הטייס י' מספר איך הפך הסימולטור לחלק קריטי בתוכנית אימון של כל טייס חדש:
הסימולטור הוא חלק בלתי נפרד מתוכנית האימון של הטיס. תקלות חמורות, למרות שהן קורות לעיתים רחוקות, הן תמיד בגדר האפשרי. אף טיס אינו מחוסן וכולנו יודעים שלהגיד 'לי זה לא יקרה' זה פשוט התגרות במוות, וחוסר אחריות. אבל באוויר, בטיסה אמיתית אי אפשר לתרגל תקלות – לא קלות ולא חמורות. הן מסיבות של מנטאליות נכונה (באוויר מתאמנים על המשימה, תקלות הן בסימולטור) והן מסיבות של בטיחות – הרי אי אפשר לכבות מנוע באוויר ולהתאמן על הנעתו או להבעיר אש במנוע או לתרגל נטישה. לכן, כל טיס מקדיש שעות רבות לאימון הסימולטור. במהלך יום האימון המדריכה, שהיא חלק ממרכז ההדרכה, דואגת שהטיס יתרגל את כל התקלות האפשריות; שיתאמן שוב ושוב על התקלות החמורות בהן אין זמן ואין מרווח לטעויות; לאחר כל גיחת סימולטור הטיס יושב עם המדריכה ומתחקר את ה��לחותיו וכישלונותיו להפיק את הלקחים הנכונים; ובין גיחה לגיחה הטיס מרענן את הידע שלו בנושא מערכות המטוס ויכול לשאול כל שאלה בנושא את צוות המדריכות ששולטות בידע זה יותר מכל אחד אחר
בהכשרת טיס צעיר למטוס חדש, כמו באימון לטיפול בתקלות, הסימולטור מהווה מרכיב חשוב גם כן. בגיחת סימולטור, בשונה מגיחה באוויר, ניתן לקבוע את קצב האירועים. אפשר אפילו לעשות עצירה מתודית ואז ניתן להתעמק בשאלה או חוסר הבנה שצצה. המדריכה יכולה לגשת אל הקוקפיט, להצביע על המכשיר או הכפתור, להסביר ולהדגים. בסיום גיחה, המוקלטת מתחילתה ועד סופה ניתן לתחקר בדיוק רב מה היו פעולות הטיס בכל שלב ולהבין איך להשתפר.
יתרון נוסף הוא האפשרות לקבוע את תרחיש האימון כך שנושאי הלימוד הרצויים הם אלו שיתורגלו. כל טיס עובר מספר רב של גיחות סימולטור במשך תקופה מרוכזת שהוא שוהה במרכז ההדרכה, לפני שהוא מתייצב לטיסה הראשונה באוויר. התרגול בסימולטור וההכרות המקדימה מכינים את הטיס לגיחותיו הראשונות בצורה בלתי רגילה. הטיס מכיר את הקוקפיט, יודע להפעיל את ההגאים ושולט היטב בהליכים. בסופו של דבר, קטן משמעותית מספר הטיסות הנדרש לפני שניתן להגיש את הטיס הצעיר לטיסת הסולו הראשונה שלו. הטיס ניגש לסולו הראשון כשאתה כמדריך טיסה סמוך ובטוח לא רק ביכולתו לבצע את הפעולות הבסיסיות, אותן בלבד מתרגלים בגיחות הראשונות, אלא גם בתפעול תקלה חמורה אם חס וחלילה תתפוס את הטיס הצעיר בסולו הראשון.
כך, בכל פעם שאני נוסע ליום אימון נוסף בסימולטור, אני מהרהר במקצוע שלי, על סכנותיו, על הקושי לעמוד בדרישות. כשאני שם, אני מנצל את האימון עד תומו – שואל את כל השאלות, מבקש לתרגל נושא מסוים שאני מרגיש לא מספיק משופשף בו, ומפנים כל הערה ועצה שהמדריכה נותנת. אני יודע, האימון בסימולטור הוכיח את עצמו בעבר, וקיים סיכוי שבעתיד יכריע שנית את רמת תפקודי ברגע האמת.
לסיום…אנחנו בסמארטדרייב יודעים כי זהו חלק קריטי גם בתוכנית אימון של כל נהג חדש.
